Domestic Discipline - חינוך ותיקון משפחתי
במקור סגנון שליטה זה מגיע מאמונה בחינוך ביד קשה. לא מעט בעולם כולו ובקהילות המסורתיות בפרט מאמינים בחינוך ביד קשה של ילדיהם ואחזקת האישה "קצר" בטענה שכך נכתב בתורה ואחר כך גם בברית החדשה -שם זה נפוץ יותר. רבים מהדור שלי וקודמיו אף גדלו בבית שכזה.
שליטה/חינוך ביתי במסגרת עולם הבדס"מ מכוון למערכת יחסים אשר הגדרת התפקידים ברורה בין בני הזוג, לרוב הזוג מנהל מערכת זוגית צמודה (לרוב נשואים או בני זוג החיים יחד 24/7) שמבוססת חוזים ועונשים.
אני ארחיב, בכל מערכת זוגית רגילה יש חלוקה של אחריות ומטלות בין בני הזוג, הבעיות במקרים רבים מתחילות כאשר יש מטלות או לקיחת אחריות שלא ברור מי אמור לבצע אותן, העניין יוצר חיכוכים, ריבים ובמקרים רבים מחרב את המערכת הזוגית.
מערכת מבוססת Domestic Discipline מגיעה ממקום של ״עשיית סדר״, הכוונה היא שכל זוג מנסח מערכת חוקים שמתאימה לשני הצדדים והם מעגנים אותה בחוזה אשר עליו הזוג חותם. קשר זה הוא מבוסס אורח חיי שליטה (בדס"מ) שבו יש צד מוביל מובהק. החוקים הם על מנת לעגן פעילויות מסויימות ושמירה על חיי משפחה, בית וזוגיות טובים. בחוזה יש חוקים של מותר ואסור, למשל יש חוזים שמגדירים שעל הנשלט/ת אסור לפגוע בעצמם וזה כולל הפסקת עישון, הימנעות משתיה חריפה או חובות כגון התמעמלות, תזונה נכונה וכו...
מטרת העל כמובן טובה ובאה ממקום של שמירה על בריאותה של הנשלט/ת, יש חוזים מהעגנים את כל נושא האחריות על חינוך הילדים בבית, הכנת אוכל, טיפול בחשבונות הבית ואפילו התנהלות במקום העבודה.
כל נושא החוזים הינו פתוח ומותאם לבית שבו הוא מנוהל ולאנשים המעורבים. צריך לציין שחוזים אלו אינם ניתנים לאכיפה בישראל.
מבחינת ״אדון / גבירת הבית״ הידועים גם בכינוים HOH) Head Of Household) "ראש הבית" האחריות שלקח על כתפיו, היא לנהל ולנתב את התנהלות הבית בהתאם לחוקים אשר נקבעו מראש והוסכמו בחוזה. כאשר יש בידיהם מערכת כלים לביצוע תפקידם.
שני כלים עיקריים בעולם זה הם: ״עונשים״ הכוונה היא לרוב עונש פיזי (אם בהצלפות, דרך פדלים מעץ, חגורה, קיין או עמידה או ספירת גרגירי אורז). ההבדל העיקרי בין סשן ״רגיל״ לבין עונש הוא בעצימות, אם בסשן רגיל מחממים את האיזור, נותנים לדם לזרום, מרגילים את הגוף לכאב. בעונש יש הגדרה למספר ההצלפות, ההצלפות יהיו בעוצמה מלאה מההצלפה הראשונה (האימפקט שונה לגמרי מסשן למרות שהעצימות המירבית יכולה להיות דומה) בדר״כ מדובר על כ 10 הצלפות כאשר לפני ואחרי מדברים על העונש, הסיבה לקבלתו וכיצד ניתן ללמוד מזה לעתיד.
אחד התוצרים לקבלת העונש וגם הענקתו הן פסיכולוגיות, מי שקיבל את העונש מרגיש כי הוא ״שילם״ על מעשיו ולא מסתובב לאחר מכן עם הרגשה רעה שמצטברת בתוכו במשך ימים, ומי שנותן את העונש למעשה סולח לאחר מכן ואין משקעים אשר בד״כ ממשיכים ונצברים, מה שמכביד על מערכת היחסים וגורם למתחים לא רצויים.
כלי שני תחת אותה מעטפת זה ״Maintance punishment" , בעברית ניתן אולי לתרגם את זה ל״תחזוקת משמעת״ , פעם בשבוע או פעמיים בשבוע יש ״עונש״ כללי אבל העצימות נמוכה יותר רק כדי להחזיק את הנשלט/ת תחת המסגרת הקיימת ושלא תתפזר. בנוסף לפני העונש הזה הנשלט/ת מתוודאת על דברים קטנים שלא הצליח/ה לעמוד בהן במהלך השבוע (כמו ביקור אצל כומר).
יש נשלטות/ים שמתלוננות/ים שהאדון/גברת שלהן הפחיתו את כמות ״עונשי התחזוקה״ מכיוון שהן כבר אינן צריכות לטעמו לקבלם, והן מפחדות שיתחילו שוב לצאת מהתלם (בעיקר לכאלה שאסור להן לעשן או לשתות או כל הרגל אחר שנאסר עליהן לבצע).
כמו בכל הסכם/חוזה יש שניי צדדים ואת שניהם יש לאכוף, מה קורה כאשר הצד השולט לא מקיים את חלקו?
מאוד תלוי מאיזה סיבה או כוונה הצד השולט לא קיים את חלקו.
1. אם זה משהו שלא קורה הרבה, או קרתה טעות/ פגיעה שלא בכוונה ברמה הפיזית או הנפשית אזי שכמובן על השולט להכיר בטעות להתנצל ולרכוש את ביטחון הצד הנשלט שוב ואפשר גם לסכם מראש פיצוי הולם מהצד השולט לצד הנשלט. יכול להיות פינוק מיוחד שישאר אך ורק למקרים כאלה ולכן זה יהיה פינוק משמעותי!
2. אם השולט מזניח, מזלזל בחוזה ובמילוי חלקו בחוזה אזי כנראה שהשולט אינו מעוניין בחוזה והקשר לא יחזיק מעמד ויתמוסס.
