חוסר אונים ובדס"מ
בהגדרתו היבשה, חוסר אונים היא הרגשה פסיכולוגית הנובעת מחוסר יכולת לפעול במצבים שונים. אם שנייה נחשוב על זה בהיבט רחב, אפשר לומר אחד משניים, או שרוב מה שקורה בבדסמ הוא סוג של חוסר אונים או מצד שני יטענו ששום דבר מבדס"מ הוא חוסר אונים אמיתי כי תמיד אפשר לעצור את ה"מצב".
כששאלתי לא מעט נשלטים ונשלטות בעניין, כמעט כולם ענו שההרגשה של החוסר אונים היא לגמרי ממשית ורבים מהם אף משתוקקים לה כל פעם מחדש " גם אם הכל בהסכמה, שפוי ובמודעות לסכנות, יש עדיין מצבים שחוסר האונים חזק ומורגש, הפחד,והריגוש משולבים יחד. התסכול והקושי ששוברים ומבלבלים, חוסר היכולת להגיב ולפעול לשינוי הרבע והמצב" (במבי) .
לדעתי האישית, חוסר אונים זה דיי חלק בלתי נפרד מאקט בדס"מי כל שהו ולו בגלל הקשר בין שולט ונשלט, זה מתחיל בזה שמראש כנשלט אתה במעמד נמוך יותר מהשולט. כשאתה במעמד נמוך יותר היכולת להחליט, לפעול כרצונך נלקח ומשם הכל מתחיל.
אז מה בעצם יש בהרגשה הזאת שכל כך ממכרת, בשני הצדדים?
ההבנה שהחוסר אונים מגיע ממקום של בחירה ולא נכפה, מאפשרת לנשלט להתרגש מהחוסר אונים ולא להשתתק ממנו ולרוב זה יביא את הנשלט לסב ספייס.
ברגע שנשלט מצליח להתמודד או לעמוד במצב של חוסר אונים, כאשר החוסר אונים מגיע לסיומו והוא לא "נשבר" הוא מרגיש עילוי והתעצמות אישית שלא לדבר על סיפוק עצום.
מהצד השולט, המקום הזה שהנשלט שם את כל כולו בידיי השולט, מתמסר במלא מובן המילה, זה רגע מעצים, רגע של דום ספייס, רגע של שליטה מלאה בכל מה שיקרה במלא מובן המילה, זמן של אחריות עצומה (ואנחנו השולטים מתים על זה)
כמו שנאמר בהתחלה, חוסר אונים מתחיל בראש אבל הוא לא רק נפשי, הוא יכול להיות גם מאוד פיזי. שילוב של משחקים מנטליים ומשחקים פיזיים יכולים להוביל כל נשלט לתחושת חוסר אונים ממשי, ראלי ומאוד מרגש כאשר נעשה מתוך ידע, הבנה, רגישות, הכרות עמוקה והסכמה! הנה כמה טיפים על איך לעשות זאת.
קחו את הזמן שלכם בלהכיר את הנשלט, מה מניע אותו, מה מפעיל אצלו טריגרים שונים ואיזה טריגר מפעיל איזו תחושה.
מצד הנשלט – אל תכנסו לסשן או מצב של חוסר אונים עם מישהו שאתם לא סומכים עליו, ואם כן, שאו בתוצאות.
צרו סיפור מסביב לאירוע כל שהו בעתיד, שחקו על חשקים שונים של הנשלט ומצד שני על פחדים שלו.
התחילו לשאול שאלות בעקיפין על נושאים שונים שאתם רוצים לבחון, למדו מה הגבולות של הנשלט יותר לעומק, היכן מתחיל הגבול הרך והיכן זה משתנה לגבול קשה.
כשאספתם מספיק ידע, התחילו להשתמש בו בקטנות – למשל תזכורת מילולית של משהו שיכול להפעיל טריגר ( למישהו שמפחד מהלקאה עם חגורה, לספר על מסע קניות שבמהלכו נקנתה חגורה חדשה
לאחר שנוצר קצת בילד אפ אצל הנשלט, להתחיל עם הפעלה של טריגרים בצורה בולטת, אם נמשיך עם הדוגמה של החגורה, לאחר כמה סשנים ואזכורים של החגורה , פתאום תופיע חגורה באזור הסשן אבל בצד לא לשימוש... ככה תשחקו עם כלים סיטואציות, פחדים חשקים שונים כל פעם משהו אחר.
כמו בכל דבר התחילו בקטן ועלו משם תוך כדי תקשורת .
שחקו על התחושות השונות הגורמות לחוסר אונים כגון: פחד, חשש, אי ידיעה, סקרנות, בהלה, חוסר וודאות, תסכול, הסגר ועוד...
הישארו בגבולות חוסר אונים חיובי (בהסכמה) והזהרו מלחצות את הקו ולעבור לחוסר אונים שלילי (נכפה, מאולץ, ללא הסכמה מלאה)
הצד השולט חייב להישאר בדריכות ושליטה מלאה ומתמדת. - שילוב של כאב ופחד משחררים אנדורפינים, אדרנלין וכימיקלים טבעיים נוספים לגוף, מה שגורם להיי ואופוריה מטורפת, הנשלט במצב זה לא ממש יכול לשים לב לגופו ולרצונותיו, הוא במצב של איבוד שליטה דיי מלא - יש לשים לב ללחץ דם ודופק, זיעה קרה, סחרחורות, בחילות וכו... במקרה של אחד מהם יש לעצור את הסשן!
זכרו – חוסר אונים של האחד הוא לא חוסר האונים של האחר. אל תשייכו את החוסר אונים שלכם על הנשלט, או חוסר אונים שעשיתם עם אחר.
דוגמאות למשחקי חוסר אונים:
קשירה או קיבוע למקום מסוים לזמן מסוים עם רצועה, אזיקים...
בחירה בין 2 אפשרויות בלתי ניתנות לבחירה. אלו יכולות להיות שתי אפשרויות טובות, או רעות, או נושאות בחיכן השלכות מסוימות.
מניעה ממשהו אהוב , טלפון, אוכל מסוים, התנהלות שגרתית מסוימת.
מיינד פאק – משחקים מנטליים.
קשירה, מומיפיקציה.
משחקי נשימה.
כליאה.
לסיכום, השתמשו בכוח שמגיע מחוסר אונים בתבונה, אחריות ורצינות. הכירו לעומק את הפרטנרים שלכם לפני שאתם ניגשים לאומנות זאת (וזה אומנות) אלו אומנם מצבים מדהימים כשהם נגמרים טוב אבל טראומתיים אם נגמרים רע.