אימון בקשירה

March 28, 2018

אל פרוזדור קצר מואר בנרות, שבסופו הסלון. החדר מרווח חשוך עם להבות נרות קטנות מנצנצות מכל עבר... על ריצפה מונח לו מזרן כמשטח עבודה המחכה לשימוש. על השולחן יושבים כל מיני אביזרים שהכנתי למשחק ולידם שוכבים להם החבלים באורכים שונים. מול המזרן עומדת לה מראה על הקיר המשקפת את הנגלה לה. ולידה שולחן נוסף קטן עם כל מיני מטעמים קטנים שהכנתי לנו. אני עומדת שם נותנת לך לספוג את האווירה, באה לקראתך ונותנת לך חיבוק דוב, חם עוטף ממלא. את מגישה לי את הקינוח שהבאת ואני מוסיפה אותו לשולחן התקרובת. מובילה אותך למזרן ומתיישבת איתך עליו, אנחנו מדברות קצת מכירות קצת יותר... אני לוקחת את ידך בידיי ומעסה לך אותך לאט, כשאת מתחילה להכנס לאופוריה מהמסאז אני לוקחת את אחד החבלים וקושרת קצה אחד לידך מעבירה לך את היד אל מעבר לגב ומצידה אליה את היד השנייה. אני שואלת אותך האם את סומכת עליי? את עונה שכן, אני נושקת לך על הראש קמה, לוקחת את כיסויי העיניים ומלבישה לך אותו... זהו את שלי!

 

במציאות...

את מגיעה, קצת ביישנית האווירה אותה אווירה, את בשמלה כחולה שעוטפת את חמוקייך המפתים בלובנם, עשית משהו חדש בשיער שנתן לך לוק נשי יותר בוגר יותר מפתה יותר... אנחנו נכנסות לסלון, יושבות על הספה, מקשקשות, מציעה לך לשתות, את בחורת בטקילה אני מארגנת אותך עם שוט ופרוסת לימון. נישנשנו קצת המשכנו לדבר וככל שאת נרגעת, אני התחממתי...שאלת עם זה הזמן שאת אומרת שאת "לרשותי" כמו שהסכמנו בשיחת תאום ומתחתי את הרגע עוד קצת למרות שמתתי כבר לקחת את אחד החבלים ולהתחיל. סיימנו לנשנש עשינו עוד לחיים, את עם השוט אני עם הראש. אז שאלתי אותך עם את מוכנה ואמרת "לרשותך" לקחתי צעיף ביד, שאלתי אותך עם את סומכת עליי (גם על זה סיכמנו מראש, שעם התשובה היא כן, יש לי גבולות משחק גדולים, ועם את לא חשה משוחררת עדיין, את שותקת ואני רק אקשור) שתקת. קצת התבאסתי מודה אבל ישר התעשטתי הנחתי את הצעיף בצד וביקשתי ממך להחליף את השמלה בגופייה שביקשתי שתביאי. החלפת בגדים בזמן הזה אספתי את עצמי חשבתי על ההזדמנות שניתנה לי להתאמן ולהודות על כך. Don’t be greedy אמרתי לעצמי. כשהיית מוכנה ביקשתי שתאספי את השיער, נתתי לך כמה כללים, ביקשתי שתבחרי מילת ביטחון רק למקרה ו... נתתי לך חיבוק ויצאנו לדרך. ביקשתי ממך לעמוד על המזרן, לקחתי את אחד החבלים התחלתי לקשור בלי ממש מחשבה, המחשבות התרוצצו ושקעו במגע עורך הרך להדהים, במראהו הצח והיפה, הגופיה נישקה את גופך ונתנה לו עיצוב מושלם, מידי פעם לא יכולתי להתאפק והעברתי את אצבעותי על גופך, עורך הצתמרר תחת ציפורניי ...בעונג? מכיוון שלא הייתי מרוכזת הקשירה לא זרמה לי אז הפכנו את זה באמת לשיעור בשבילי והעלנו טוטוריאל מיוטיוב והתחלתי לקשור לפיו. הצפייה בטוטוריאל אפשרה לי להתנתק לרגע להתרכז ולפעול. הלכתי לפי ההוראות, מידי פעם עצרתי את הסרטון שיניתי תיקנתי וחזרתי על הפעולה. ברגע שהבנתי את הקונספט שיחררתי את הסרטון וחזרתי לפרי סטייל. השתמשתי כבר ב 15 מטר חבל ולא נשאר לי עוד הרבה אז שיניתי טקתיקה לקחתי עוד 5 מטר קשרתי את ידיה מאחורי הגבר ובחבל של ה 2 מטר האחרון שנשאר לי, חיברתי את הידיים לוו תליה שלי (של ה TRX )  וזזתי אחורה והתפעלתי מעבודתי .... את עמדת שם, עם אוברול מעויינים עשויי מחבלים, החלק הקדמי בשחור מודגש באדום בצדידים ידייך מאחורי הגב תפוסות בקשירת פרפר המחובר בחבל לתיקרה, יכולת התזוזה שלך מוגבלת אבל כשאני מסתקלת על עינייך העצומות, בשילוב של גופך המשוחרר אני יודעת שאת נהנת ומתרפקת על חוסר האונים הזה ורואה בו דווקא מקום מבטחים שמרגיע ומחבק. ככל שאני מתבוננת בך ככה נהיה לי יותר ויותר חם, מגכחת לעצמי נזכרתי שביקשת לכבות את המזגן כי לך היה חם כבר מההתחלה. מחליטה ללכת לפי האינטואיציה שלי לקחתי את הצעיף שוב לידיי הראתי לך אותו סימנת כן עם הראש וקשרתי לך את העיניים. זזתי אחורה הפעם באמת לוקחת לעצמי את הזמן להנות מהנוף שמולי, עושה עוד ראש, ניגשת אליך מאחורה, מעבירה עליך את ציפורניי לאורך גבך בעדינות, נותנת ספנק קטן, ועוד אחד ממששת את עכוזך מתענגת על הרגע, המגע החמים. מעיפה מבט לשולחן עם כל הציוד שהכנתי מבעוד מועד, בוחרת את כלי המשחק שלי וחוזרת ומכופפת אותך שוב, עומדת לצידך לוקחת את גלגל העצבים ומגלגלת אותו על ירכך, בהתחלה את קופצת קלות ואז שוב נרגעת מתמסרת לעיקצוצים שזה מעניק לך, אני מפסקת את רגליך מעבירה שוב את הגלגל טיפה יותר חזק יותר ממוקד, את נושכת את שפתך התחתונה ונאנחת קלות מתמסרת לתחושות וגם לעונג, לתחושה, להוויה. בלי בכלל להתכוון את נכנסת לסב ספייס ושיחררת לגמרי. מישרת את גבך, נעמדת מולך מתה להפשיט אותך אבל לוקחת את הזמן שלי, שואלת עם אפשר, ומקבלת תשובה חיובית ואני פשוט נותנת לעצמי  רשות גם, לשחרר, להנות, החזה שלה כל כך קרא לי, מלא חושני ובגלל הקשירה עומד קשה ומלא עוד יותר. העברתי אצבעותיי עליו מתמקדת בפתמות , מתגרה בהן קלות, מרימה לה קצת את החולצה רק להראות את קו התחתונים ואת הצבעים של השחור והאדום כנגד גופה הצחור, לקחתי את המחבט עור שעשיתי שבוע שעבר התופפתי קלות על קדמת תחתונך השחור ואת נשמת עמוקת וגנחת קלות. מביטה מבט לחזה שלך משתוקקת לראותו במלוא הדרו, סקרנית אם פתמותיך קטנות או גדולות, זקורות או  שקועות, וורודות או כהות שוב מבקשת רשות, ושוב את נותנת אותה, אפילו לא חשוב לך למה הסכמת. אני מושכת את הגופיה (במאמץ) בין החבלים ומשחררת את חזך המושלם ממעטפת הבד, הפתמות שלך מדהימות בדיוק כמו שהן, אני מעבירה אצבעות בריפרוף מעליהן ואז משחררת את תאבוני  לחופשי לופטת את השד השמאלי בידי ואת הפיטמה בפי, חצי חזק חצי חלש, חצי יונקת חצי נושכת, ואת ... מעניין מה עבר לך בראש באותו הרגע... אני עוברת לשד השני עם פי בעוד משאירה את ידי  במקומה, ממשיכה כמה רגעים בזמן שאני מגבירה את הלחץ. היד על השד השני השתחררה וממעסה הפכה לסוטרת.. בודקת את רמת הכאב שלך. שיחררתי גם את השד השני ונתתי לך לנשום קצת... העפתי מבט שוב לשולחן לוקחת שני אטבים וחוזרת אליך, מעבירה לשון רטובה על הפיטמה השמאלית וישר אחריה ממקמת את האטב במקומו. את נושמת עמוק מתחברת לתחושה, מתרגלת. לאחר 3 דקות הפיטמה השנייה עוברת את אותו הטיפול המסור ואני שוב זזה קצת אחורה מתרשמת, מסתובבת ונעמדת מאחוריך, משחקת עם האטבים, נותנת להם ףפליקים קטנים ואת שוב נושכת את שפתך התחתונה וגונחת ספק כאב ספק גירוי ספק עונג. אני מעבירה יד מלטפת לאורך גופך פעם עם ליטוף מלא פעם עם ציפורניים ופעם תופסת בחוזקה נקודה זאת או אחרת, כשאני עוברת עוד פעם ועוד פעם על איזור חלציך אני חשה את חומך הגועש, אני עולה שוב לשחק לך בפטימות תפסת לך אותן חזק יותר הפעם את מסמלת לי לעצור אני מסתקלת עליך בדאגה, את המבקשת הפסקה. אני משחררת את האטבים לאט עד כמה שאפשר ולמנוע את התקף הכאב החד יותר ישר מכסה את הפיתמה בידי לרכך את האפקט. זה לא כל כך עזר האפקט הראשוני הוא לפעמים מאוד קשה והצד השני הכריע אותך, כששיחררתי אותך מהוו, קרסת על המזרן והדאגת אותי מאוד, נתתי לך כוס מים וכהתחלתי לשחרר אותך, אמרת לי שאני לא חייבת. הרגעתי אותך, אמרתי אל דאגה אני גם ככה כבר מאסתי בקשירה הזאת ורוצה להתאמן על האחרת. בנתיים נעשה הפסקה קטנה להתאושש. כשפרמתי את החבלים ציינת שאת דווקא מתבאסת שלא בא לך השיחרור, שזה הרגיש לך כמו חיבוק. חייכתי, החמיא לי שהשתמשת בדימויי שנתתי בפוסט לפני זמן מה (את עוקבת, זה נתן לי תחושה מיוחדת) נחנו קצת שתינו, וחזרנו להתאמן. הפעם כבר ביקשתי ממך להוריד את הגופיה לגמרי ולשכב על הגב על המזרן, קשרתי לך את הידיים מאחורי הראש, וכל רגל לעצמה כשכפות רגלייך פונות אחת לשנייה. ידייך מנוטרלות מאחורי ראשך, רגליך מפוסקות וללא יכולת תזוזה, חזרתי לבצע בך את זממי. כמעט הגעת לגמירה פעם או פעמיים אבל הפסקתי מבעוד מועד...וכשהבנתי שלא אוכל למשוך זאת עוד הפסקתי לגמרי. בזמן שעינייך עודן מכוסות פרמתי את החבלים אחד אחד. קודם מרגלייך ואז מיידייך. ששוחררת לגמרי השענתי אותך עליי מערסלת אותך ואז שיחררתי את כיסויי עינייך, הסתובבת הסתקלת עלי בחיוך קצת מבוייש קצת נעלב מאוד מסופק ושוב הסתובבת ונכנעת לחום גופי וחיבוקי מתכרבלת לך בין זרועותי וחזרת להיות הילדונת המתוקה והביישנית שנכנסה לביתי לפני כשלוש שעות.

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

הנצפים ביותר

מומיפיקציה

October 15, 2019

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים