סנשיין - סשן בדאנג'ן
הוא תפס את עיניי, לא זוכרת אם זה היה החיוך הביישני קצת, או העיניים השואלות הוא הזכיר לי את "סנשיין" מהסדירה הכי גאים שיש, אבל בוודאות לכל זה התווסף התחתון בוקסר סבא הלבן שלבש הילדון ממולי. שאלתי לפשר המראה המשעשע ולא מתאים למועדון וענה בביישנות שזה או התחתון או לא להיכנס בכלל. עם מי אתה פה שאלתי, והוא ענה שלבד כחבר של אחת העובדות. לאיזה צד אתה מתחבר? למרות שהתשובה הייתה ברורה מההתחלה. כמובן שנשלט. בא לך לשחק שאלתי בנחמדות יתרה .. הייתי רעבההההה למשחק לאחר שהתאכזבתי ממי שבא איתי באותו הערב.
הילדון החומד חייך מאוזן לאוזן ואמר שכמובן, שאלתי לגבולותיו, בדקתי האם מזוכיסט או לא והוא אמר שהוא כן ביקשתי שירים את היד למקרה ויחוש כאב רב מידיי. הובלתי אותו לאזור פחות הומה ומצאתי אזור פנוי על אחת הספות. רגע לפני שהתחלתי, אחזתי את פניו שעיניו יפגשו את עיניי המבע שלו בעיניים אמר התרגשות מהולה בקצת האמת.. ספק, אתה סומך עלי? – כן הוא ענה.
בחנתי את גופו הרמתי לו קצת את החולצה, גוף בהיר רזה חטוב וצעיר! יאמממיייי. העברתי עליו בשקיקה את אצבעותיי בוחנת את הצעצוע החדש שנפל לידיי, מסובבת אותו עם הגב אליי בוחנת את הישבן שעוד שנייה ישביע את תאבוני לשחרור האנרגיות שכבר זמן מה מצטברות בתוכי. מכופפת אותו קלות כך שהתחת יבלוט ואראה את מלא הדרו. ישבן מוצק עגול וקטן... כולו מתלבש לתוך כף ידיי בהתאמה כמעט מושלמת.
מחממת את האזור המיועד כמה ספנקים קלים רק להזרים את הדם... המוסיקה ברקע מתחלפת ומכתיבה לי את הקצב, הבס מעורר אותי והתיפוף משלים את הביטים החסרים לי באוזן, המלודיה מתגברת וכך גם עוצמת המכה, שמבחינתי אני עוד רק בחימום ב20 אחוז מכוחי והוא מרים את היד ועוצר אותי.
את הרבה יותר חזקה ממה שאת נראית הוא אומר לי בביישנות, חושש לאכזב. אני מחייכת – כבר רגילה, מעטים לאחרונה עומדים בנחת זרועי. משנה כיוון הרי יש כל כך הרבה דרכים לשחק, מעבירה עליו את הציפורניים שלי ששייפתי במיוחד והוא נמס תרנו שעמד כבר מקודם מצא עוד מקום והזדקף לגמרי.... רוצה להמשיך שאלתי, הוא חייך בהסכמה ואני כבר ידעתי איך אמשיך מכאן...
סובבתי אותו כך שיהיה הפעם עם הפנים אלי, העברתי את ציפורניי על גופו מידיי פעם צובטת פיטמה אחת ואז את האחרת, שולחת מידי פעם פליקון לתורן העומד והוא ... מגרגר בהנאה עיניו נעצמות, מושיבה אותו על הספה ומוחצת אותו עם הברך שלי. המוסיקה וההמולה מסביב מעלים לי את האנדרנלין ואני משתחררת, עולה על הספה מעליו, מוחצת לו את איבריו הכמוסים במגפי והעקב החד יורד ישר על הב צה והוא נאנח ספק בכאב ספק בהנאה, הפוזיציה מקרבת את התחת שלי לבוש בחצאית העור הצמוד ישר על פניו ואני מאמצת את הרעיון ועושה עליו פייס דאנס לצלילי השיר "קנדי שופ" – כמה יאה זה כל מה שעובר לי בראש כשאני שם מרחפת לי בדום ספייס שחשה אותו עולה ועולה.
כשהקצב השתנה, הוצאתי את חוט הפשתן שתמיד נמצא בתיק, וקשרתי את התורן כך שלא ייפול. אל הקשירה הוספתי עוד חתיכת חוט ויצרתי לי ממנה רצועה. כדאי שלא ישעמם הוספתי גם כמה אטבים על הדרך. מרוצה מהיצירה והצעצוע החדש יצאתי לי לטייל במועדון .. אני הולכת והוא קשור אלי בחוט דק אבל מאוד אסטרטגי...
התיישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים והוא בצמוד אלי, תרקוד לי לחשתי לו באוזן, והוא רקד... כל איזה חצי שעה אחד הכלבלבים האהובים (דן ארז ) עליי בא והביא לי שתייה כדאי שלא אתייבש חס וחלילה מכל העבודה הקשה 😊 כאות תודה כשהסתובב ללכת קלטתי את התחתון שלו מבצבץ וקורא לי, בלי לחשוב אפילו ידי תפסה את התחתון ומשכה, הוא ישר התרומם בבהלה ולאחר שנייה נפל לריצפה ונישק את רגלי בתודה...
תשומת ליבי חזרה לסנשיין, קרבתי אותו אלי והמשכתי בשלי להתענג על גופו, מעבירה את ציפורניי, מלטפת, מהפנטת אותו במגע שלי באחת מסובבת אותו כך שגבו אלי, ידיי מסביב לצווארו מתהדקות לחניקה חלקית שנגמרת בביס בעורפו והוא קורס אחורה ונצמד אליי. אני תופסת אותו ברגליי מאבטחת את יציבתו. שיר אהוב מתחיל לעלות, שיר שמזכיר לי נשכחות... מסובבת את סנשיין ומכופפת אותו על הכיסא, תופסת את הכלבלב האהוב וגם אותו מכופפת, ומתחילה לתופף על שניהם בקטנה.. רק בשביל קצת להרגיש את מה שחסר, אבל זה לא זה, הצפיפות, העובדה שאני צריכה להתחשב בכל תנופה ותנופה בחוזק ולשלוט בפעולותיי במקום לשחרר הוריד לי. הפסקתי את התיפוף, שחררתי את הכלבלב. את סנשיין פרמתי מהחוט המקשר בנינו ועברנו לשלב האפטר קר. שאר הערב סנשיין ישב למרגלותיי ולא זז ממני, מחבק את רגלי ראשו על רגלי. ידיי וציפורניי מטיילות מלטפות מחבקות אותו עד לרגע האחרון. אותו הערב הרגשתי הכי אני מזה זמן רב!
